פונקציית אפנון תאוצת היד ב-Custom Curve

---

המרות רגישות הנובעות מתאוצה פיזית

אפנון תאוצת היד הוא כלי מתקדם המעניק שליטה רבה יותר בהתנהגות העקומה. בבסיסו הוא מאפשר להמרות הרגישות שהעקומה מבצעת להגיב אחרת כשאתם מאיצים את היד וכשאתם מאטים אותה. עקומת האצה רגילה מגיבה רק למהירות של העכבר, ולא לשאלה כיצד הגיע אליה.

התאוצה הפיזית של יד אנושית על עכבר היא תופעה רגעית — הכיול פועל רק כל עוד היד משנה את מהירותה, והוא נעלם ברגע שהתנועה מתייצבת.

מה מראים התרשימים

• עקומת האצה: מוצגת עקומת רגישות לדוגמה יחד עם תנועת פליק מדומה, המנוגנת לאט כדי שיהיה קל לעקוב. התנועה מתחילה להאיץ לאט, אחר כך מהר יותר, נשארת במהירות שיא של 45 אינצ׳/שנ׳, ולאחר מכן מאטה באותו אופן.
  • כשהיעד הוא מהירות: העקומה מתכווצת שמאלה או נמתחת ימינה, בהתאם לסימן של הפרמטר עוצמה.
  • כשהיעד הוא רגישות: העקומה כולה מתרוממת או יורדת, שוב בהתאם לסימן של הפרמטר עוצמה.

חשוב להבין שהמתיחה או הכיווץ האלה אינם רק תמונה של המתמטיקה, אלא שהם המתמטיקה עצמה — ותו לא. הכפלת המהירות בגורם לפני שהעקומה קוראת אותה זהה לחלוטין לקריאת מהירות לא מאופננת על עקומה מכווצת באותו גורם. הדבר גם מסביר מדוע רגישות קבועה (או קטע שטוח בעקומה) כמעט אינה מגיבה במצב מהירות: הכיווץ רק מזיז את העקומה הצידה, ורגישות שטוחה נשארת זהה בין אם אופננה ובין אם לא.

• כיול אפנון תאוצת היד: מראה את הפונקציה הפנימית שמקרבת את התאוצה הפיזית אל אות הקלט. היא משורטטת מול התאוצה ולא מול הזמן, ולכן כל צורת ההמרה נראית במבט אחד.

פרמטרים

• עוצמה & גבול: עוצמה קובעת כמה חזק היד צריכה להאיץ לפני שקורה משהו של ממש. זו מידת התגובתיות של הפונקציה לתאוצה הפיזית של ידכם. גבול קובע את תקרת האפקט, שהתגובה מתקרבת אליה אך לעולם אינה מגיעה אליה ממש.
• החלה בעת: בוחר אם הכיול מתרחש כשהיד שלכם מאיצה או כשהיא מאטה.
• יעד מהירות: מכפיל את המהירות לפני שהעקומה קוראת אותה. הפלט יכול להיות רק רגישות שהעקומה כבר מכילה, שמושגת במהירות יד נמוכה מהרגיל. כלומר, לא ניתן להגיע לשום רגישות שהעקומה שלכם אינה מגדירה כבר.
• יעד רגישות: מכפיל את הפלט לאחר שהעקומה נקראה. העקומה מתרוממת במקום להחליק הצידה, וניתן להגיע באופן רגעי לרגישויות שאינן קיימות בעקומה כלל.

מד תאוצת היד מראה את אותו ערך בשני המצבים, משום שהגודל הנמדד זהה בין כה וכה — ההבדל הוא רק במה שאותה מדידה מוחלת עליו.

היכן זה קורה בשרשרת

המדידה נלקחת לפני עקומת ההאצה. ביעד מהירות הכיול מוחל על המהירות באותה נקודה; ביעד רגישות הוא מוחל על הרגישות שהעקומה מחזירה, ולכן הוא מצטבר עליה.

שתי הערות מעשיות. ערך העוצמה מושפע מה-DPI של העכבר: מומלץ לציין את ה-DPI של כל עכבר בלשונית התקנים כדי שהתאוצה תימדד ביחידות אמיתיות, כמו בהמחשה הזו. שנית, קלט עכבר אמיתי רועש מכדי לגזור אותו ישירות, ולכן מנהל ההתקן מחליק את המהירות לפני שהוא לוקח את קצב השינוי שלה — וזה בדיוק מה שמכוונת הגדרת החלקת זיהוי זו. התנועה כאן נוצרת ואינה נמדדת, ולכן אין מה להחליק ואין בדף הזה פקד כזה.

כמה שימושים

כל אלה נובעים דווקא מהאפנון הרגעי, ואי אפשר להשיגם בעזרת עקומת האצה רגילה בלבד. ההגדרות ניתנות בצורת יעד, סימן העוצמה, ו החלה בעת.

• חלון רחב יותר על משטח העכבר עבור פליקים מהירים. מהירות, עוצמה שלילית, בעת האצה. חלוקת המהירות בזמן שהיד מאיצה מחזיקה את הרגישות מתחת למה שהעקומה לבדה הייתה נותנת, ולכן פליק חזק עובר פחות מסך עבור אותה תנופה על המשטח. אפשר לזרוק את הפליק בנחישות רבה יותר, עם מרווח נוסף לפני חריגה מהמטרה.
• רגישות מוגברת רק כשמהירות גבוהה והאצה מתרחשות יחד. מהירות, עוצמה חיובית, בעת האצה. כיווץ העקומה שמאלה מביא את המישור העליון שלה לטווח כבר במהירות יד נמוכה יותר, אך רק כל עוד היד צוברת מהירות בעוצמה. הגדרה 10, קפיצה מאופננת בנויה בדיוק כך, עם עוצמה 1 וגבול 4 מעל עקומת קפיצה. כך ההאצה נשארת מחוץ לכל התנועות פרט לסיבובי 180° תגובתיים במיוחד.
• המרת רגישות רק בזמן הפליק. רגישות, עוצמה חיובית, בעת האצה. מכיוון שהכיול נכנס אחרי העקומה, אפשר להשאיר את העקומה עצמה שטוחה: כל המהירויות הקבועות אינן מכוילות אז ונקראות כרגישות אחת, ואילו פליק דינמי מרים אותה כל עוד התופעה הרגעית נמשכת. ערכה 17, אפנון רגישות לפי תאוצת היד עושה בדיוק את זה, עם עוצמה 1 וגבול 2.5.
• החלקה חזקה בלי «השהיית התנועה» שנלווית אליה בדרך כלל. מהירות, עוצמה שלילית, בעת האטה. החלקה של קלט עכבר רועד דווקא מעלה את הרגישות בזמן שאתם מאטים את היד, משום שההחלקה ממצעת עם ערכים קודמים — זהו האפקט המכונה «השהיית התנועה». חלוקת המהירות לתוך עקומת האצה בזמן שהיד מאטה מורידה את הרגישות מהר יותר מכפי שהתנועה לבדה הייתה עושה, וכך החיסרון מתקזז לחלוטין בעוד הרעידות המופחתות נשמרות.
• רגישות יציבה יותר בזמן מעקב מהיר שמאלה וימינה. מהירות, עוצמה שלילית, בעת האצה. כל שינוי כיוון הוא האצה משמעותית, ולכן החלוקה פועלת בכל אחד מהם ומחזיקה את הרגישות במקומה, במקום שתטפס לאורך עקומת האצה. התוצאה היא «היסט» דינמי בעקומה, המופיע רק בתאוצה פיזית חדה ונעדר במהירות קבועה או בתאוצות יד רכות יותר.